זוהי אולי אחת הסוגיות המטרידות ביותר את בעלי הבריכות: האם הברכה שלי נוזלת, או שזה אידוי טבעי? לפני שעונים או בוחנים את הסוגיה הזו, חשוב לקחת בחשבון עובדה אחת פשוטה: בדומה למה שקורה בכל מתקן פתוח עם מים, כך הדבר נכון גם לגבי הבריכות: המים מתאדים, כחלק מתהליך טבעי ובלתי נמנע. בדרך כלל הכמות היא קטנה יחסית, אולם יכולים להשפיע עליה לא מעט פרמטרים, ובעיקר להגדיל את הכמות המתאדה. למשל: השמש – האם הברכה שלכם חשופה לשמש ישירה רוב שעות היום? הרוח – האם מדובר באזור עם רוחות חזקות או רוחות חלשות יותר, אם כי בתדירות גבוהה? והלחות – מהם אחוזי הלחות באוויר?

הלחות היא אולי אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על מהירות האידוי וגם כמות המים שמתאדים. ככל שהלחות באוויר גבוהה יותר, כמות המים שיתאדו תהיה נמוכה יותר. כשהאוויר יבש, מתאדה כמות גדולה של מים, יחסית, בהשוואה לאוויר לח מאד. כדי להבין זאת, דמיינו לעצמכם ספוג יבש – ספוג יבש יוכל לספוג בקלות ובמהירות רבה יותר את המים. לעומתו, ספוג שכבר ספוג בלא מעט מים, יתקשה לספוג את הנוזל וגם כמות הנוזל שיוכל לספוג תהיה מוגבלת מאד.

איך יודעים אם אכן מדובר באידוי טבעי או שמא בנזילת מים מהבריכה? אפשרות יעילה ומדויקת לבחון זאת היא באמצעות "מבחן הדלי". מלאו 2/3 דלי במים והניחו אותו על המדרגה השנייה שבברכה. סמנו את גובה המים בחלקו הפנימי של הדלי וגובה המים בחלקו החיצוני של הדלי (גובה המים כפי שהוא בברכה עצמה). לאחר 24 שעות בדקו אם גובה המים בהתאם לסימון הפנימי ובהתאם לסימון החיצוני הוא זהה. במידה וכן, מדובר בתהליך אידוי טבעי. במידה וגובה המים בסימון החיצוני נמוך יותר, ייתכן שישנה דליפה בבריכה.